כרבע מהישראלים היוצאים לחו"ל מצהירים שהם שומרי כשרות. איך לזהות את סימוני הכשרות, האם יש סיכוי שמעדן הדנונה שראיתם בסופר כשר ומה אפשר לאכול בחו"ל? מאמר שנכתב ע"י שושנה חן ופורסם ב-YNET
סיום צום תשעה באב נתן את האות ליציאה הגדולה לחו"ל. לאוכלוסיית הישראלים המבלים את החופשה בקיץ הצטרף הציבור הדתי, המסורתי והחרדי, כמובן במקביל לטיולי המשפחות שאינם קשורים למסורת אלא לסיום רוב הקייטנות של המדינה.
הבעיה הגדולה של שומרי מסורת בגיחות לחו"ל היא בעיית השמירה על הכשרות. בנוסף, יש בעיות נוספות הנגזרות מאורח החיים הדתי כמו השבת והשמירה על טהרת המשפחה שקשה יותר לשמור בתנאי חו"ל.
"סקר שנערך לפני העלייה הרוסית העלה כי 86 אחוז מהאוכלוסיה בישראל שומרי כשרות, מאז ירד שיעור שומרי הכשרות לכשני שליש וכשמדברים על שמירת הכשרות של הישראלים היוצאים לחו"ל האחוז נמוך יותר", אומר הרב עקיבא כץ מירושלים, מנכ"ל קארן יועצים. הרב כץ משמש יועץ כשרות לנותני כשרויות וקונצרנים בעולם כמו יוניליבר, פיליפ מוריס, דנונה וקוקה-קולה. בדיקה שערך בקרב מארגני טיולים בחברות תעופה, העלה כי פחות מ-30 אחוז מהיוצאים מישראל מצהירים על עצמם כעל שומרי כשרות. חלקם, המגדירים את עצמם כשומרי כשרות בישראל, הופכים לליברלים יותר בנושא אחרי שהמטוס עוזב את קרקע המדינה. בסיועו של הרב כץ, שגם חיבר ספר בנושא, ליקטנו שורה של טיפים ותשובות לשאלות המטרידות את מי שרוצה לשמור כשרות בנסיעה לחו"ל. הטיפים אינם מתייחסים לשומרי כשרות למהדרין, אלא לשומרי כשרות רגילה.
מותגים בסופר
חדירת המותגים הבינלאומיים הרבים לארץ בשנים האחרונות יכולה לבלבל את המטייל הישראל שומר הכשרות, שרואה בחנות בחו"ל מוצר עם עטיפה או אריזה זהה למה שהוא מכיר מהסופרמרקט בארץ. הרוב המכריע של הקונצרנים הבינלאומיים מוכרים בחו"ל מוצרים לא כשרים המקבילים לכשרים הנמכרים בישראל. הדבר נכון לגלידות נסטלה, מוצרי יוניליבר, דנונה, ורבים אחרים. בכל מוצר יש לחפש את סימון הכשרות.
שמירת שבת
הבעיה הראשונה היא יין. קשה לנייד את בקבוקי הזכוכית השבירים. רעיון שהיה בעבר לייצר מיץ ענבים בפחיות דמויות משקה קל נכשל ואולי יש מקום להחיותו. ההתנהלות בבתי-מלון בעייתית בשבת. צריך להתמודד עם פתיחת דלתות, אורות במסדרון, כיבוי והפעלת מזגן, גלאי נפח לחדר ועוד. למי ששוהה בשבת במקום כדאי להגיע מספיק זמן לפני מועד כניסת השבת כדי להתוודע לבעיות ולהתמודד עם פתרונות אפשריים. חשוב לדוגמה לברר מראש אם זהו מלון שיש בו חדרים בהם אפשר להחליף את כרטיס הפתיחה האלקטרוני במפתח, לא בכל המלונות ניתנת האפשרות הזו. אחרת יש לנוסע את כל הסיכויים להיתקע כל השבת בתוך החדר במלון.
טיסות
כל חברות התעופה מספקות אוכל כשר. חשוב לזכור להזמין 48 שעות מראש לוודא שנית שהאוכל אכן נרשם 24 שעות לפני הטיסה. בטיסות קצרות קשה יותר להשיג אוכל כשר ולפעמים אי-אפשר. הטיסות הכי טובות הן אלה היצאות מלונדון עם אוכל של 'כדתיא', הנחשב לטוב ביותר בין סוגי המזון הכשר על המטוסים. תפילין חשוב לשאת בתוך תיק היד ולא במזוודה הנשלחת לתא המטען של המטוס ועלולה ללכת לאיבוד.
מסעדות צמחוניות
בניגוד למה שחלק נכבד טועים לחשוב, הן אינן כשרות ללא תעודת כשרות. אמנם לא משתמשים בהן בבשר לסוגיו אבל כן קיים בהן ואפילו נפוץ שימוש ביינות ובחומץ יין האסורים ללא הכשר, שלא לדבר על תולעים בירקות עליים בכרוב ובחסה.
טהרת משפחה
כמעט לכל קהילה יהודית יש מקווה אך יש לתאם פגישה מראש טלפונית. רצוי אפילו לעשות זאת מהארץ כשבוע לפני המועד. באתר האינטרנט Kosher מופיעה רשימת מקוואות מעודכנת וגם רשימת מסעדות. הרב גם עונה לשאלות המופנות אליו באמצעות האתר. החיסרון - האתר מיושן למדי ולא ידידותי בחלקו. מפעיליו מבטיחים שבקרוב תושק גירסה חדשה ונוחה יותר.
חותמת כשרות
בעולם קיימות שתי שיטות השגחה על הכשרות. גופים המעניקים תעודה שנתית, וגופים המעניקים תעודה בתנאי שקיים ליווי צמוד של יצור המוצר. לקבוצה השנייה משתייכים כל הגופים המעניקים כשרות למהדרין. קיימות בסך הכל למעלה מ-1,000 כשרויות שונות בעולם, חלקן רפורמיות. גם בין האורתודוכסיות יש הקפדות שונות. מומלץ לכל אחד לברר מראש מה סוג הכשרות המקובל עליו במדינות אליהן הוא נוסע.
סימני הכשרות הנפוצים בחו"ל
OU - (עיגול המקיף את האות U) - הכשר שמעניק גוף הכשרות הגדול ביותר בארצות הברית ובעולם בראשות הרב מנחם גנט.
OK - ההכשר השני בגודלו בארהב בראשות הרב יואל לוי.
KF - כושר פדרשן, כשרות הקהילה החרדית בלונדון, היחיד מכולם שמקפיד גם על 'חלב ישראל' וגם על 'אפיית ישראל', כלומר השגחה רציפה במהלך כל תהליך החליבה ויצור מוצרי החלב ובמקביל מוצרי המאפה.
BDL - הכשר הרבנות בלונדון.
BD - הכשר בית הדין של יוהנסבורג וקייפטאון בדרום אפריקה.
KM - ההכשר של ועד העיר מונטריאול הנחשב לחזק ביותר בקנדה.
חברות רבות, לא יהודיות, מייצרות קווי ייצור שלמים של מוצרים עם הכשר. ניתן למצוא את המוצרים האלו גם בנקודות מכירה שמחוץ לריכוזים היהודיים. בכל מקרה, חשוב לבדוק על כל מוצר.
סימונים מטעים
הסימון R בתוך עיגול מתייחס, כמובן, לזכויות יוצרים או לסימן רשום בלי קשר לכשרות. כושר סטייל - מעיד על סגנון אוכל יהודי. יוטבע לא פעם על מאכלים כמו גפילטע פיש, לטקס. או לחילופין בכניסה למסעדות, בעיקר בארצות הברית המגישות מאכלים בסגנון יהודי. אין שום קשר לכשרות.
אפשר לאכול בחו"ל
• ירקות ופירות - ירקות ופירות טריים, ירקות קפואים ללא בשר או דגים, פירות יבשים שאינם מצופים בשומן. אם מדובר בפירות המיובאים מישראל הם חייבים בתרומות ומעשרות. באירופה תמצאו לרוב פרי הדר מישראל, בארצות הברית פפריקה וזעתר. גרעיני חמניות ואבוקדו עשויים להיות מיצוא ישראלי.
• שימורים - שימורי סרדינים ופירות (לא ענבים) כמו אננס, שימורי אפונה וגזר ללא תוספות - יש האוכלים גם ללא תעודות כשרות.
• שמנים - שמן צמחי שכתוב עליו 100 אחוז, עדיף שמן זית.
• משקאות חמים - כשמזמינים משקאות חמים כמו קפה או תה רצוי לבקש כוס חד-פעמית או זכוכית. במכונות אוטומטיות יש להיזהר ממרק לא כשר או חלב שמקורו לא ידוע.
• משקאות קלים - קולה, פפסי, פנטה ושוופס נחשבים כלא בעיתיים. יש המתירים לשתות גם בירה ומיצי פירות עם תכולה של 100 אחוז פרי.
• דבש טהור וריבות - יש המשתמשים אף ללא הכשר אם אין תוספת של תמציות.
בעייתי לאכול בחו"ל
• מוצרי חלב - יש להבחין בין שומרי כשרות המקפידים להשתמש במה שקרוי 'חלב ישראל', להם תהיה בעיה קשה הרבה יותר לצרוך בחו"ל מוצרים חלביים. רק הכשר אחד מבין ההכשרים הנפוצים בעולם, ה-KF, מקפיד בכל המוצרים על חלב ישראל. חלב ישראל הוא חלב שיצורו לווה בהשגחה מתמשכת של יהודי משעת חליבתו.
• מרגרינה ומיונז - מכילים לעיתים קרובות חומץ יין או שומן טרף. יש המתירים שימוש בקטשופ היות שהחומץ בתוכו בדרך כלל סינטטי.
• ממתקים - שוקולד ללא כשרות אפשרי בתנאי שלא תהיה בתוכו תוספת קרם או מילוי אחר למעט אגוזים או שקדים שלמים. מילויי השוקולד עשויים בחלק גדול מהמקרים מתמציות טעם ובסיס שומן מוקשה הדומה בהרכבו למרגרינה ובעייתי כמוה מבחינה כשרותית. אגב, בחו"ל גם שוקולד הנמכר כמריר הוא בדרך כלל חלבי.
